בּוֹאִי שְׁבִי עִמִּי

בְּמֵימֵי הַבְּרֵכָה

אָמְרָה הַיַּלְדָּה וְלָקְחָה אוֹתִי

אֶל תּוֹכָהּ

נִשְׁמִי עָמֹק 

אַתְּ צְרִיכָה

לְהַרְגִּישׁ בְּטוּחָה

אָמְרָה הָאִשָּׁה

בְּשׁוֹכְבָהּ עַל הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁהּ

לְהַבִּיט בַּשָּׁמַיִם

הָעֶרֶב יָרַד

וּמְכֻרְבֶּלֶת עֻבָּר 

אוֹתִי עָטְפָה חֲשֵׁכָה 

עַל חֻפַּת כּוֹכָבֶיהָ

הַגֶּבֶר

מִלָּה לֹא אָמַר

רַק כִּסָּה אֶת גּוּפִי בִּשְׂמִיכָה

וְהִדֵּק קְצוֹתֶיהָ

וְהַזְּקֵנָה הַחֲכָמָה

שָׁמְרָה עַל חוּמָה

שֶׁל הַמְּדוּרָה הַבּוֹעֶרֶת

הִיא מְחַכָּה לָךְ

תָּמִיד

אָמְרָה

הָאֵשׁ

כְּשֶׁתָּשׁוּבִי אֵלַי

תָּשׁוּבִי אַחֶרֶת

אַרְבָּעָה הֵם 

אֲנִי אַחַת

בְּסַנְדָּלַי כְּנָפַיִם

עַל קְצֵה הַצּוּק 

לָאַשְׁלָיָה

אֲנִי עוֹצֶמֶת

עֵינַיִם