שֶׂרַח בַּת אֲשֶׁר

"בִּתִּי,

אַל יִמְשֹׁל בָּךְ מָוֶת עַד עוֹלָם,

כִּי הֶחֱיֵית אֶת רוּחִי"


בִּרְכַּת יַעֲקֹב ל

שֶׂרַח בַּת אֲשֶׁר

נֶכְדָּתוֹ


שׁוֹמֶרֶת הַזִּכָּרוֹן וְסוֹד הַגְּאֻלָּה

שֶׁבִּשְּׂרָה לוֹ, בִּנְגִינַת כִּנּוֹר, כִּי בְּנוֹ, יוֹסֵף, חַי


לְבַדָּהּ נִשְׁתַּיְּרָה מְדוֹר הָעַבְדוּת בְּמִצְרַיִם

זָכְתָה לְהִכָּנֵס וְלִחְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

חָיְתָה עַד גִּיל מֻפְלָג שֶׁל מֵאוֹת בַּשָּׁנִים

וְנִכְנְסָה בְּחַיֶּיהָ לְגַן עֵדֶן


סֵפֶר הַיָּשָׁר, פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ


"כְּמוֹ הַמַּיִם שֶׁעָמְדוּ כְּחוֹמָה בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף,

כָּךְ חַיֶּיהָ שֶׁל שֶׂרַח כְּמוֹ עָצְרוּ מִלֶּכֶת,

וְהִיא הָיְתָה לְמֵעֵין חַלּוֹן מֵאִיר

שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יְכוֹלִים בְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת

לְהַשְׁקִיף עַל פִּלְאֵי הֶעָבָר. "

צילום דמותי: הדס אביטל

עיבוד אמנותי: שרית כוכב חביב

  שָׂרִית כּוֹכָב חָבִיב. אָמָּנִית שֶׁל הַלֵּב

בְּרִיאָה. 11.11.22. תֵּל אָבִיב


סרח בתו של אשר ונכדתו של יעקב

זכתה למדרשים אחדים בספרות חז"ל

יש מסורות הגורסות כי

היא לא טעמה טעם מיתה

חייתה עד גיל מופלג של מאות בשנים

ונכנסה בחייה לגן עדן

(יחד עם עוד 12 שזכו לכך, ביניהם רק אשה אחת)

עוד אומרים כי היא השומרת על סוד הגאולה

בעלת יכולות לדעת סודות שלא נודעו לאחרים


שהייתה חכמה ובעלת עמדה של כוח והשפעה

בבואתה הארצית של השכינה

כל אותן מאות בשנים.

הביטוי סרח העודף

נזכר בקשר לבניית בית המקדש

ומשמעו דבר שנותר ועודף על העיקר

כמו סרח שנשתיירה מדור העבדות במצריים, דור שחלף,

לבדה נשתיירה,

היחידה מאותו דור שזכתה להיכנס ולחיות בארץ ישראל

אשה יחידה, אחת

ההיסטוריה מקופלת בחייה

והיא מסייעת לתכנית האלוהית לצאת אל הפועל.

ונכתב:


"כמו המים שעמדו כחומה בעת קריעת ים סוף,

כך חייה של סרח כמו עצרו מלכת,

והיא הייתה למעין חלון מאיר

שבאמצעותו יכולים בני כל הדורות

להשקיף על פלאי העבר."


נוסף על כל זה

היא שרה וניגנה כינור.


”בתי,

אל ימשול בך מות עד עולם,

כי החיית את רוחי”

ברכת יעקב ל

שרח בת אשר,

נכדתו

שומרת הזיכרון וסוד הגאולה

שבישרה לו, בנגינת כינור, כי בנו, יוסף, חי


לבדה נשתיירה מדור העבדות במצריים

זכתה להיכנס ולחיות בארץ ישראל

חייתה עד גיל מופלג של מאות בשנים

ונכנסה בחייה לגן עדן


ספר הישר, פרשת ויגש


"כמו המים שעמדו כחומה בעת קריעת ים סוף,

כך חייה של שרח כמו עצרו מלכת,

והיא הייתה למעין חלון מאיר

שבאמצעותו יכולים בני כל הדורות

להשקיף על פלאי העבר. "