תְּלוּשָׁה
כְּמוֹ הַפְּרָחִים שֶׁנָּטַלְתִּי
מִן הַקַּנְקַן
רֶגַע אַחֲרֵי שֶׁנִּתְפָּרְקָה הַתַּעֲרוּכָה
אָמָּנִית יַפָּנִית הִצִּיגָה כָּאן
עַל הַקִּירוֹת
נְיָרוֹת
עִם אִמְרוֹת
רוּחָנִיּוּת
וּמְחִירֵי תְּמוּנוֹת
שֶׁלֹּא הִסְפַּקְנוּ לִרְאוֹת
כְּמוּשָׁה
כְּמוֹתָם
שֶׁנֶּעֶקְרוּ מֵאַדְמָתָם
שֶׁצִּבְעָם דָּהָה
וְרֵיחָם כָּהָה
וְכִמְעַט
לֹא נוֹתַר לָהֶם
זְמַן
כְּמוֹ הָאָמָּן
בַּעֲלָהּ שֶׁל הָאָמָּנִית
שֶׁמִּהֵר בַּמּוֹנִית
לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
וְעִמּוֹ צִיּוּרֶיהָ
מִתְגּוֹלְלִים בַּעֲטִיפָה
נְטוּשָׁה
בֵּין קִירוֹת
הַחֲדָרִים
הַמִּתְפּוֹרְרִים
בֵּין עִקְבוֹת
יָמִים
אֲחֵרִים
בֵּין מַעֲבָרִים
נִסְתָּרִים
מוּאָרִים
בְּחֶלְקָם
מַנְצִיחָה
אוֹתִי
וְאוֹתָם
וּלְרֶגַע
אֲנַחְנוּ גּוֹבְרִים עַל כּוֹחַ הַכְּבִידָה
מְאַבְּדִים תְּחוּשָׁה
וְעָפִים
פְּרָחִים
וְאִשָּׁה
וְתוֹדָה לְבר יוסף צִיפּוֹרִי,
שֶׁאָחֲזָה בַּמַּצְלֵמָה עֲבוּרִי
שָׂרִית כּוֹכָב חָבִיב. אָמָּנִית שֶׁל הַלֵּב
בְּרִיאָה. 11.11.22. תֵּל אָבִיב