הָיָה חֹרֶף

הָיָה חֹרֶף

בַּמִּבְנֶה 

שֶׁבִּקְצֵה יַעַר אֶפְשָׁרוּיוֹת


אוֹר חִוֵּר

חָדַר

אֶת יְרִיעוֹת הַנַּיְלוֹן הֶעָבֹת

שֶׁהֻנְּחוּ בַּחַלּוֹנוֹת

לְהָגֵן

מִן הַגֶּשֶׁם 


לָבַשְׁתִּי אֶת הַשִּׂמְלָה הַסְּגֻלָּה

זו שֶׁלָּבַשְׁתִּי בִּמְסִבַּת הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּכֶם

וּמֵעָלֶיהָ מְעִיל לֹא מַמָּשׁ מְחַמֵּם


הַפְּסָלִים שֶׁל אוֹמָן הַבַּרְזֶל

רִחֲפוּ בַּשָּׁמַיִם

שֶׁשִּׁנּוּ צְבָעִים פִּתְאוֹם

רַצְנוּ פְּנִימָה

לִשְׁתּוֹת תֵּה אֵקָלִיפּטוּס

לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת

וּלְהַקְשִׁיב


בָּרִצְפָה הַמֻּכְתֶּמֶת

צֵל אוֹר וְסִימָן


אמת

וזמן


סִימָן

סִדְרָה רְבִיעִית:  אִמָּהוּת

נַעֲרִי. סִימָן. נַעֲרָתִי. אַהֲבַת אֵם.

בְּרִיאָה. 11.11.22. תֵּל אָבִיב